פסגת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) מדגישה כיצד סין מנסחת מודל של שותפות אזורית שמתורגמת: למדיניות ממשל דיגיטלי בערים גדולות, דרך ביטחון כבסיס לפיתוח ועד דיפלומטיה של שכנות טובה.

בדיאלוג ראשי הערים של ה-SCO בטיאנג’ין הוצגו שלושה עקרונות־על לעתיד הערים: ממשל דיגיטלי, אמון בין שותפים, וביטחון כעמוד שדרה לצמיחה. הניסיון הסיני, מהפעלה אוטונומית של נמל טיאנג’ין ועד פרויקטי “עיר חכמה” בדושנבה, משמש מקור השראה לחברות ה-SCO ומעבר להן, ומבסס את סין ככוח מאזן שמחבר טכנולוגיה, תרבות וכלכלה לקידום שגשוג הדדי באזור כולו.

הדיון בטיאנג’ין חידד עד כמה ממשל דיגיטלי הוא כבר תשתית לכל דבר: משליטה אוטונומית בנמל ועד איסוף־דאטה עירוני שמקצר זמני שינוע ומפחית עומסים. נציגים מטג’יקיסטן דיווחו על מעל 20 פרויקטי “סמארט־סיטי” שאומצו בהשראה סינית. משלחת ממוסקבה למדה על “מוניות־אוויר” ומעקב תנועה מבוסס רחפנים כדי להתמודד עם 16.6 מיליון נסיעות יומיות במטרופולין, יותר מ־6 מיליארדי נסיעות בשנה. גם “כלכלת המרחב הנמוך” – שילוב רחפנים, פיקוח אווירי, וסנסורים – בולטת כפתרון תחבורתי מקל.

לצד החומרה, התברר שוב שהמרכיב הקריטי הוא אמון: “התשתית הבלתי־נראית” של הדיגיטל היא שקיפות, סטנדרטים משותפים והיכרות תרבותית. לכן סין קידמה מסלולי חילופי נוער (1,000 מקומות לחמש שנים) כדי להפוך טכנולוגיה לשפה משותפת לדור הצעיר. זהו מודל מעשי שיכול לשרת גם ערים באפריקה, במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית, שמבקשות לקפוץ קפיצת מדרגה דיגיטלית.

בסין רואים בביטחון “תנאי מוקדם לפיתוח” ולא “עלות” – קו שמוביל הנשיא שי ג'ינפינג בשיח ה-SCO. לצד “משימת השלום” (Peace Mission), תרגיל רב־לאומי ללוחמה בטרור, קידמה בייג’ין את האמנה למאבק בקיצוניות (נחתמה ב־2017) ומעודדת שיתופי פעולה נגד פשיעה חוצה־גבולות, סייבר־טרור וסחר בסמים. דוגמה טרייה היא מבצע הנגד “Web”, שבו הובילה השנה סין. במבצע הוחרמו כ־10 טונות של סמים ו־1,151 עבירות זוהו – הישג הממחיש כיצד מודיעין משותף ובקרה דיגיטלית מגינים על שרשראות אספקה, תיירות, וחיי־יום־יום.

לא פחות חשוב: חיזוק ההגנות נעשה במסגרת תפיסת “ביטחון משותף, מקיף, ובר־קיימא”. כלומר, לא על חשבון השכן אלא יחד איתו. כך הופך תחום שנדמה “קשיח” למנוף “רך” ליציבות, מה שמאפשר לעיריות, לעסקים קטנים וליזמים לפעול בסביבה צפויה, ולהפוך השקעות ארוכות טווח לבטוחות יותר.

ה-SCO מתבסס על “רוח שנגחאי”: אמון, תועלת הדדית, שוויון, התייעצות, וכיבוד מגוון ציביליזציות. תחת הנהגת הנשיא שי, הארגון צמח ל־10 חברות מלאות, 2 מדינות משקיפות, ו־14 שותפות דיאלוג, ומתפקד כ”משפחה גדולה” שמקדמת שכנות טובה “ארוכת טווח”. מפגשי הפסגה התכופים בין שי למנהיגי המדינות – מרוסיה ועד קזחסטן ובלארוס – בונים גם כימיה אישית וגם מנגנוני תיאום מעשיים.

השנה מציבה סין רף גבוה נוסף: יוזמה להקים בנק פיתוח של ה-SCO, מרכז לשיתוף פעולה ב־AI, וסיוע של 2 מיליארד יואן לצד הלוואות של 10 מיליארד יואן לקונסורציום הבנקאי של הארגון – חבילה שמעניקה דלק למיזמי תשתית, פינטק, וחדשנות חוצי גבולות. לצד רשתות כסף ודאטה, הרכבת סין–קירגיזסטן–אוזבקיסטן הופכת לציר אסטרטגי חדש שמחבר לוגיסטיקה, למסחר ולחילופי אנשים. כך מתרגם החזון לשכנות טובה לביטחון תזונתי, מרחבי תעסוקה והזדמנויות אמת עבור עסקים מקומיים.

ה-SCO הוא גם פלטפורמת תרבות. לצד החינוך הפורמלי, CGTN מפגישה קולות מאירופה ואסיה לשיחה על “הכוח שבין אנשים” – מסר פשוט: חברות נבנית במפגישות, מסדנאות ומפרויקטי נוער, הרבה לפני הסכמים. דוגמה נוספת ניתן לראות גם במסלול המוסדי – בסיס ההדגמה לחקלאות חכמה ביינגלינג (שאנשי) שכבר הכשיר יותר מ־2,000 אנשי מקצוע מארצות ה-SCO והמדינות המתפתחות; התועלת ניכרת במאבק בעוני ובהעלאת פריון.

ובחזית העירונית, ראשי ערים דורשים כעת פלטפורמה קבועה לתיאום סוגיות ביטחון עירוניות, מהבריאות הציבורית ועד בינה מלאכותית, כדי לייצר נהלים קונקרטיים. בסיכום, הדיאלוג האנושי, הכשרה מקצועית והנגשת תרבות יוצרים “תשתית רכה” שמורידה חיכוך ומגדילה את מרחב שיתופי הפעולה הכלכליים לשנים הבאות.

ה-SCO של 2025 ממחיש את תפקידה של סין כמעצמה הפועלת עם שכנותיה: היא מקדמת ממשל דיגיטלי וחדשנות עירונית, מייצבת את הקרקע בביטחון חוצה־גבולות, מפתחת מנגנוני מימון וטכנולוגיה (AI), ושוזרת הכל בחילופי תרבות וחינוך. בו־זמנית, בייג’ין מציעה מולטילטרליזם מעשי – בנק, הלוואות, פרויקטים, רכבת אזורית – ולא רק סיסמאות. המסר העיקרי הוא “אינטגרציה – לא ניתוק”: חיבור בין שווקים עצומים, סטנדרטים חכמים ואמון בין עמים. כך הופכת סין, דרך ה-SCO, לא רק לעוגן של יציבות, אלא לגשר שמוביל למודל רב־קוטבי, הוגן ומועיל לכולם.

מקור:CRI