סין, שבמשך עשורים רבים הצליחה להאכיל חמישית מאוכלוסיית העולם באמצעות פחות מעשרה אחוזים מקרקעות העיבוד העולמיות, נכנסת כעת לשלב חדש ומהפכני בתחום החקלאות. במרכז התמונה ניצבת תכנית לאומית נרחבת, שמטרתה לחזק את כוחה החקלאי של סין עד שנת 2035 וליצור תנופה חדשה בכלכלת הכפר. המהלכים הללו נועדו להתמודד עם אתגרי הביטחון התזונתי, השפעות שינויי האקלים והצורך בהרחבת ההכנסות של החקלאים. על רקע יעדי הפיתוח הכלל־עולמיים, סין מציגה חזון משולב של חדשנות טכנולוגית, מודרניזציה כפרית, ושיפור מתמשך ברמת החיים בקהילות החקלאיות שלה.

החקלאות מהווה את אבן היסוד של הכלכלה והביטחון  בסין, היא מספקת מזון לכמעט 1.4 מיליארד אזרחים, מעניקה תעסוקה למאות מיליונים ומייצבת את המשק מול זעזועים חיצוניים. בעשור האחרון, הצליחה סין לשמור על תפוקה שנתית של מעל 650 מיליון טונות דגנים, ואף חצתה את רף 700 מיליון הטונות ב 2024-לפי נתוני משרדי החקלאות והסטטיסטיקה.

מאות מיליוני החקלאים הפרושים מצפון לדרום הם גם מרכיב משמעותי במניעת פערים חברתיים הם נסמכים על ענף החקלאות כמקור פרנסה, ואילו המדינה מתבססת עליהם כדי להבטיח עצמאות תזונתית. בזמן שמחירי הסחורות העולמיים מתנדנדים בשל אי-ודאות גיאופוליטית ושינויי אקלים, החוסן החקלאי של סין מהווה עוגן ליציבות.

 

יעדי החקלאות הגבוהים מקודמים במסגרת מאמצים לחזק את ביטחון המזון, תוך דגש על עיבוד אחראי של הקרקע והעלאת יעילות הייצור. תפוקה יציבה זו מסייעת גם לשמירת יציבות מחירים בשוק המקומי ולהבטחת אספקה קבועה של חומרי גלם למגזרים תעשייתיים שונים.

התכנית הלאומית של סין לחיזוק החקלאות נתמכת במידה רבה בחדשנות טכנולוגית על כל גווניה. ממשק של חקלאות מדויקת (Precision Agriculture) משתלט על השדות הסינים, תוך שימוש ברשתות  IoT(האינטרנט של הדברים), במערכות ניווט לווייניות כמו BeiDou, ובכלי למידת מכונה המבוססים על בינה מלאכותית.

לדוגמה, באזורים בצפון מזרח המדינה, טרקטורים ומכונות שתילה בלתי מאוישים פועלים בשדות על סמך נתוני GPS ברזולוציה של סנטימטרים בודדים, מה שמבטיח זריעה יעילה ומדויקת. . במקביל, דרום סין מפתחת זנים חדשניים של אורז וסויה עמידי-מליחות, ומטמיעים במקומות קשים לעיבוד טכניקות של אוטומציה ורחפנים לריסוס מדויק של התוצר. תוצאה נוספת של החדשנות היא האפשרות לאסוף ולנתח נתונים בזמן אמת, החל מלחות הקרקע ועד מיפוי מזיקים.

 

סין משקיעה משאבים עצומים במכוני מחקר חקלאיים המפוזרים ברחבי המדינה. על הפרק נמצאים גידולים מהונדסים גנטית, פיתוח מערכות בקרה חכמות וחיפוש אחר פתרונות לייצור חקלאי אקולוגי וסביבתי יותר. הממשלה מקצה כספים דרך קרנות הון סיכון לאומיות בהיקף של מאות מיליארדי יואן, במטרה לתמוך בסטארט-אפים ובחברות טכנולוגיה המתמחות ב”אג-טק”.

 

שילוב הכלים הטכנולוגיים מאפשר להעלות את יבולי הקרקע, לצמצם את עלויות כוח האדם, להפחית פחת ולהגיב במהירות לאתגרים כמו מזג אוויר קיצוני או התפרצות מזיקים, ובכך מביא את סין צעד נוסף קדימה בעיצומה של "מהפכה חקלאית" מודרנית.

מערב לפיתוחים הטכנולוגיים בתוך גבולות סין, המדינה מפתחת שיתופי פעולה בינלאומיים ענפים בתחום החקלאות. יוזמות כמו “החגורה והדרך (Belt and Road) והסכמים בילטרליים עם מדינות באסיה ובאפריקה, מסייעים להפצת ידע על שיטות גידול מתקדמות ובחילופי טכנולוגיה. בנוסף, סין משתתפת בפרויקטים עם ארגונים כמו FAO ואונסק"ו, במטרה לקדם חינוך חקלאי, לתרום לתזונה גלובלית יציבה ולחזק את כושר העמידה של המדינות המתפתחות אל מול שינויי אקלים. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לסין לא רק לחזק את מעמדה בעולם, אלא גם לספק הזדמנויות צמיחה למדינות שותפות.

 

מלבד העלאת היבול, התכנית הלאומית מתמקדת גם בהעצמת אזורי הכפר כמנוע צמיחה. תשתיות מודרניות, כבישים רחבים, רשתות חשמל יציבות וגישה לאינטרנט מהיר, נבנות בקצב מואץ במטרה לחבר טוב יותר את הקהילות החקלאיות עם השווקים העירוניים. ממשלות מחוזיות, כמו בג’יאנגסו וג’יאנגשי, מקצות מיליארדי יואן להקמת מתקני מים, לתשתיות חכמות ולהנגשת אנרגיות נקיות, במטרה להפוך את סביבת הכפר למקיימת וברות-קיימא.

 

בנוסף, מושקעים מאמצים רבים בהעלאת איכות החיים של התושבים: חינוך משופר, תמיכה בקליטת עובדים מיומנים בתחום החקלאות וחיזוק כוח האדם הכפרי, כולל העשרה מקצועית בתחום השיווק והניהול. גישה זו מבקשת למנוע את זליגת הצעירים מהכפר לעיר, באמצעות יצירת הזדמנויות כלכליות מגוונות, ובהן חקלאות-תיירות, מסחר אלקטרוני ותעשייה מקומית להפקת מוצרי מזון ותוצרת איכותית.

 

תיירות חקלאית, למשל, מאפשרת לחקלאים לפתוח את שעריהם למבקרים, להציג את התהליכים החקלאיים ולספק חוויות ייחודיות, המייצרות הכנסה נוספת ותורמות לשגשוג הקהילה.

 

החזון הסיני מבקש להגיע לשילוב אופטימלי בין טכנולוגיה מתקדמת, פיתוח תשתיות וחקלאות מקיימת, ולהבטיח שבשנת 2035 תושג התקדמות ניכרת בכל מרכיבי “כוח חקלאי חזק”. בין היעדים המרכזיים:

 

העלאת התפוקה, שמירה על קצב גידול תפוקת הדגנים כדי לוודא אספקה עצמאית וביטחון מזון לאומי יציב, תוך הגנה על 124 מיליון הקטאר של אדמה חקלאית.

 

תעשייה חקלאית מודרנית, מעבר המשלב הפקת חומרי גלם ליצירת שרשרת ערך ארוכה, עיבוד מוצרים, שיווק חכם, ואספקת שירותים לוגיסטיים וחקלאיים המוניים.

 

סביבה חקלאית ירוקה, צמצום שימוש בחומרי הדברה, השקיה יעילה יותר, התמודדות עם שינויי אקלים ושימור משאבי קרקע ומים.

 

צמצום פער עיר-כפר, שיפור מערך השירותים והבנייה באזורים כפריים, כדי להביא לרמת חיים שקרובה ככל הניתן למקבילה העירונית, לרבות גישה לבריאות, לחינוך ולמקומות עבודה מגוונים.

 

היוזמות וההשקעות המרשימות שסין מקדמת בתחום החקלאות והכפר מצביעות על מחויבות עמוקה להפוך את המדינה למעצמה חקלאית בעלת קיימ ת גבוהה ויכולת התמודדות עם אתגרי העתיד. מהפכת האוטומציה, וּהקפיצה במחקר המדעי והשילוב הרחב של טכנולוגיות מתקדמות הן רק חלק מהמשתנים שמכתיבים את תנופת הצמיחה. רמות החיים העולות של החקלאים ותוכניות הפיתוח הנרחבות במרחב הכפרי, מחזקות את יציבותה החברתית של סין ואת החוסן התזונתי שלה. אם המהלכים הללו יצליחו, סין עשויה לשמש מודל עולמי לשילוב בין ביטחון מזון, מודרניזציה של הכפר ושגשוג חברתי־כלכלי.

מקור CRI